עריכת הסכם ממון - למי מומלץ?

ראשית, יש להבין את המצב המשפטי לגבי השיתוף הרכושי בין בני זוג, בקווים כלליים.

עבור זוגות נשואים - קיים הסדר מובנה הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג - 1973. הסדר זה קובע, בין השאר, כי רכוש שצבר כל אחד מבני הזוג בטרם נישואיהם ייחשב כרכוש אישי (בתנאי שלא שיתפו אותו ביניהם). לגבי הרכוש שיצבור כל אחד מבני הזוג במשך תקופת נישואיהם (למעט ירושות ומתנות אישיות) ייערך "איזון משאבים", כלומר: שוויו יאוזן בין שניהם בעת פטירת מי מהם, או אם ייפרדו. כאשר בני הזוג מעוניינים לקבוע הסדר שונה מזה הקבוע בחוק, עליהם לערוך הסכם ממון.

עבור זוגות שהנם ידועים בציבור - כלומר מנהלים משק בית משותף אך אינם נשואים המצב מורכב יותר מכיוון שלגביהם לא חל החוק, אלא חזקת השיתוף, שעל פיה ייתכן ורכושו של כל אחד מבני הזוג יוכרז כמשותף לשניהם בעת פרידה או פטירה.

אגב, לזוגות ידועים בציבור אני תמיד ממליצה בחום לערוך ביניהם הסכם חיים משותפים, זאת משום שאי הוודאות לגבי היקף השיתוף הרכושי שביניהם תהיה תמיד גבוהה יותר מאשר אצל זוג נשוי, שלגביו חל החוק וההסדרים הקיימים בו.

מניסיוני, ישנם מספר צמתים בחיים בהם נהוג ומומלץ לבני זוג לערוך הסכם ממון, או הסכם חיים משותפים. הם כוללים בין היתר:

• במקרה של זוג צעיר העומד להתגורר ביחד -

רבים טועים לחשוב כי עריכת הסכם ממון/חיים משותפים נדרשת רק כאשר יש למי מהצדדים ממון רב, אך לא כך הדבר. חשוב לזכור שלעיתים קרובות יש לאחד מהם רכוש הרשום על שמו, או שנצבר, כגון פנסיה, קרנות וכו', ייתכן שההורים רשמו על שמם רכוש משיקולי מס או בנסיבות אחרות. רכוש זה יהיה "חשוף" במקרה של פרידה וחשוב לדעת זאת ולהתייחס לכך מראש.

• זוג העומד להינשא -

כאשר זוג כזה שמתחיל לבנות את עתידם המשותף מעוניין לקבוע הסדר שונה מזה הקיים בחוק הירושה, להחריג רכוש מסוים ולהגדיר כרצונם את היקף השיתוף, או ההפרדה ברכוש העתידי.

• זוגות הנמצאים בזוגיות פרק ב' -

זוגות אלה כבר חוו פרידה, לעיתים כואבת, הן מהפן הרגשי והן מהפן הרכושי, יש בדרך כלל ילדים מנישואים ראשונים. אוהבים ככל שיהיו, הם בדרך כלל יהיו מעוניינים להגן על הרכוש שצברו עבור ילדיהם. פעמים רבות הילדים עצמם מביעים חשש משיתוף רכושי עם בן או בת הזוג החדשים. הם מבינים מניסיון חייהם את החשיבות העצומה של הסדרת גבולות הרכוש של כל אחד מהם ומראש, באופן שימנע חיכוכים מיותרים בעתיד וכן ירגיע את חששות הילדים.

• כל זוג שחל שינוי במצבו הכלכלי -

השינוי יכול שייגרם מכל סיבה שהיא. למשל: קבלת ירושה גדולה, אקזיט, או להבדיל הידרדרות כלכלית וכניסה לחובות של עסק השייך לאחד מהצדדים ועוד ועוד... במצבים דוגמת אלה בדרך כלל כדאי להגדיר באמצעות הסכם ממון או הסכם חיים משותפים מה משותף, מה נפרד מבחינת זכויות וחובות ולגבי מה יחול איזון משאבים בעתיד.

בהקשר זה חשוב מאוד להבין ולא להתבלבל - הסכם ממון או חיים משותפים, אף אם קובע הפרדה רכושית מוחלטת וגמורה, לא ימנע מבן או בת הזוג להיות יורשים האחד של השני על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, אלא אם הנפטר ערך צוואה ובה הגדיר יורשים אחרים (למשל הילדים) וגם על כך יש לתת את הדעת. הוראות לגבי מה ייעשה ברכושו של אדם לאחר פטירתו חייבות להיות מוסדרות בצוואה תקפה ולא בגוף הסכם ממון.

הסכם ממון הנו הסכם חשוב ביותר, המאפשר לבני זוג להעלות על כתב ולהסדיר באופן חוקי את ההסכמות הרכושיות שביניהם, הייחודיות להם. בכוחו למנוע חיכוכים מיותרים בעתיד ולעיתים אף במהלך הקשר הזוגי.