_edited_pn.png)
הגיעו למשרדי זוג אוהבים, צעירים ומקסימים. סיפרו ששניהם סיימו לא מזמן את הלימודים ומתחילים קריירה, כל אחד בתחום שונה. הם עומדים להינשא בקרוב ולא חשבו לעשות כל הסכם ביניהם מכיוון שמבחינתם מתחילים הכול ביחד. מי שביקש שיגיעו אלי היה אביה של הבחורה, שרכש עבורה דירה לפני מספר שנים. הדירה אמנם רשומה בפועל על שמה ותהיה שלה בעתיד הרחוק, אך כיום היא מושכרת וההורים גובים את השכירות וגם משלמים את הוצאות הדירה. כלומר, הדירה בעצם שלה "על הנייר" בלבד. זה היה ברור לכולם, כולל לחתן המיועד. ההורים רצו להבטיח שאם הזוג הצעיר חלילה ייפרד בעתיד, הדירה לא תיחשב כרכוש משותף.
סיטואציה זו שכיחה מאוד בימינו, כאשר הורים רוכשים דירה על שם הילדים בשל רצון להימנע ממס רכישה גבוה החל על דירה שניה. עם זאת, חשוב להבין את ההשלכות הנוספות הכרוכות בכך ולהסדירן מראש בדרך של עריכת הסכם ממון.
מהו הסכם ממון?
הסכם ממון הנו מסמך משפטי שבו בני הזוג מעלים על כתב את ההסכמות שביניהם לגבי השיתוף הרכושי שביניהם. מה הם מחשיבים כרכוש משותף ומה מוגדר כרכוש אישי ונפרד. כאשר מדובר בזוג העומד להינשא, עליהם לחתום על הסכם הממון בסמוך לנישואין בפני נוטריון, או בפני רשם הנישואין. אם ערכו את הסכם הממון לאחר הנישואין עליהם לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה. כל זאת על מנת שיהיה להסכם תוקף משפטי מחייב, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, החל על בני זוג נשואים.
החוק קובע לגבי זוג נשוי, כי רכוש שצבר כל אחד מהם בטרם הנישואין הנו רכוש נפרד ואילו רכוש שהם צוברים בתקופת הנישואין יחול עליו "איזון משאבים" (למעט חריגים כגון ירושות ומתנות אישיות), כלומר שוויו הכולל יחושב ויאוזן בין שניהם, כך שבסופו של דבר לכל אחד מהם יהיה שווי זהה. כמובן שלחישובים אלה מתווספים נתונים רבים ונוספים. איזון המשאבים יחול הן רכוש שרשום על שם שניהם והן על רכוש שרשום על שם אחד מהם, כולל: נכסי מקרקעין, חשבונות בנק, פנסיות, קרנות וקופות ואפילו על זכויות יוצרים, פטנטים ועוד.
נחזור לזוג הצעיר מתחילת הסיפור, אמנם הדירה נרשמה על שם הבחורה בטרם הנישואין. עם זאת, הפסיקה קבעה כי יכולים להיות מצבים בהם רכוש שהיה למי מבני הזוג בטרם הנישואין יוכר כרכוש בר איזון (כלומר שייחשבו את שוויו בעת איזון המשאבים ביניהם) במקרה של פרידה. למשל, אם יוכיחו שהייתה כוונת שיתוף באותו הנכס. לכן, מכיוון שהפסיקה משתנה תמיד מומלץ לגבי רכוש שמוסכם כי הוא נפרד לערוך הסכם ממון, למען הסר ספק.
במקרה של הזוג הצעיר מסיפורנו, הזוג הנחה אותי וערכתי עבורם הסכם ממון שבו הובהר במפורש כי על כל רכושם יחול שיתוף כחוק, למעט לגבי אותה הדירה.
חתימה מראש ובטרם הנישואין על הסכם ממון, המגדיר את אותה דירה כרכושה הבלעדי של האישה שלא יחול עליו איזון משאבים, בהחלט יעזור למנוע עוגמת נפש מיותרת בעתיד.